מעשה מגונה (סעיף 348 לחוק העונשין) / עו"ד אדוארדו מייסלף ‏

עבירות המין, הן מן העבירות החמורות בספר החוקים, מאז קום המדינה ועד היום קידום האישה והשאיפה לשוויון בין המינים קידמה איתה חקיקה ופסיקה ענפה בתחום עבירות המין, המודעות והחשיפה התקשורתית קידמו נושא זה לקדמת הבמה והיום יותר מתמיד מוגשים כתבי אישום בעבירות מין החולשים על סוגי אוכלוסיות שונות, לא בכדי נאמר כבר לא פעם ע"י ערכאות שיפוטיות כי אל לחברה להשלים עם פגיעה חמורה בגופן ובנפשן של קורבנות עבירות מין ויש להוקיע מעשים אלה, בין היתר, באמצעות עונשים מתאימים, טיפול ושיקום.

עבירות המין מתבצעות מתוך בעיות רפואיות ו/או פסיכו סוציאליות, אלו עבירות אשר העונש עליהן הוא לא שירתיע, על כן יש לטפל בבעיות מאין אלו כפי שמטופלת כל בעיה רפואית, פסיכוטית ואנטי חברתית, במילים אחרות ישנם לא מעט כלים לטפל בבעיות מאין אלו, ולבטח שטיפול עונשי אינו התשובה ההולמת למיגור התופעה.

גם הטלת פיצוי לטובת הקורבן לעבירה מהווה מרכיב חשוב בענישה, אך בעיקר עונה על הצורך בהכרת הנאשם במעשיו, פיצוי שכזה, אין בו כדי לכפר או לכסות על נזקים וטראומות שאינם ניתנים לאומדן כספי, חשיבותו היא בהכרה הניתנת על ידי החברה, בכך כי המעשים שנעשו לקורבן, מהווים עיוות של התנהגות אנושית.

הלכה ידועה היא, כי בגזירת עונשו של עבריין מין, על בית המשפט לשקול את הנזק שנגרם לקורבן העבירה, כחלק מבחינת חומרת העבירה ויביאו בחשבון בשיקולי הענישה, ובמילים אחרות, "השפעת העבירה על קורבן עבירת המין, על חייו ועל מצבו הגופני והנפשי הינה, כמובן, שיקול בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בגוזרו את דינם של עברייני מין שהורשעו".